אני מאד אוהבת את סדרות האריחים הכחולים שלי. יש המון צבע אצלי בסטודיו, אבל יש לי פינה מיוחדת דווקא אליהם. שהם מינימליסטים יותר, מתאפקים ועדינים, שהם מאפשרים לעין מרגוע.
למה דווקא כחול-לבן עובד טוב?
מקורות השראה באמנות זה דבר חמקמק, אבל כשמדובר בכחול-לבן בקרמיקה, יש קו שמחבר את כולם לבסיס, לסין. לפורצלן הלבן, [שהוא בעברית חרסינה (חרס סין)], שמסורתית היה מעוטר בכחול ומשם לאריחים המצוירים של העיר דלפט בהולנד.
בדלפט התפתחה כבר בסוף המאה ה16 תעשיה של אריחים בעבודת יד. הם היו עבים והיו להם השפעות איטלקיות וספרדיות אבל…אז החל היבוא מסין (מה חדש? :))
והאניות מסין הביאו פורצלן-אריחים וכלים. והם היו דקים יותר והם היו מצוירים בכחול על רקע לבן והם היו שונים ומקסימים וההולנדים קנו ואספו ואז החלו לייצר כאלה בעצמם. והשאר הוא היסטוריה. אריחי דלפט הם מושג באמנות ונראה לי שהם אחד מהמקרים החמקמקים האלה שבהם נוצרו חיבור וזיקה בין אמנות דקורטיבית לאמנות גבוהה.
את השפעות דלפט ניתן לראות באמנות עד היום.
למשל דוגמא מהביאנלה האחרונה לקרמיקה, בסוכות 2016:
ועכשיו אני רוצה לספר על האריחים המצוירים בכחול-לבן, שלי.
אבל בזמן האחרון, אני ממש אוהבת את עושר הגוונים שהכחול והלבן יוצרים ביניהם. הנה פה למשל:
גם בשלטים שלי יש דגמים שהם רק כחול-לבן. הנה למשל:
וציפורים…ציפורים מכל הסוגים והמינים הם אהבה גדולה שלי. אמיתיות או מצויירות. התחלתי להשתעשע בכחול לבן וציפורים…
- או בשורות, כמו במקלחת הזאת.
אז למה בכל זאת כחול-לבן עובד טוב?
- כנראה שיש בזה משהו תרבותי-אנתרופולוגי, של הסתגלות לרעיון אמנותי שעובד טוב כבר שנים.
- יתכן וזה התחיל דווקא בזמינות של הפיגמנט הכחול בטבע, כך נוצרו צבעי הקרמיקה.
- אולי לגוון הים והשמיים יש מקום בהשפעה המרגיעה של הכחול.
- פטריוטים שכמותנו- לא נעדיף תמיד כחול-לבן?
- בכל מקרה- הסינים כנראה ידעו משהו…
עשיתי לכם חשק לאריחי כחול-לבן? טיילו באתר שלי. יש הרבה כאלה.